Vayedaber

Nazir

Daf 30b

משנה: רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר הֵבִיא שָׁלֹשׁ בְּהֵמוֹת וְלֹא פֵרֵשׁ הָֽרְאוּיָה לַחַטָּאת תִּיקָּרֵב חַטָּאת. לָעוֹלָה תִּיקָּרֵב עוֹלָה. לַשְּׁלָמִים תִּיקָּרֵב שְׁלָמִים. הָיָה נוֹטֵל שְׂעַר רֹאשׁ נִזְרוֹ וּמְשַׁלֵּחַ תַּחַת הַדּוּד וְאִם גִּילַּח בַּמְּדִינָה הָיָה מְשַׁלֵּחַ תַּחַת הַדּוּד. בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים בְּתִגְלַחַת הַטַּהֲרָה אֲבָל בְּתִגְלַחַת הַטּוּמְאָה לֹא הָיָה מְשַׁלֵּחַ תַּחַת הַדּוּד. רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר. הַכֹּל מְשַׁלְּחִין תַּחַת הַדּוּד חוּץ מִן הַטָּמֵא שֶׁבַּמְּדִינָה בִּלְבַד.

Traduction

R. Simon b. Gamliel dit (199)Cf. ci-dessus, (4, 4).: lorsque le Nazir amène au Temple les trois victimes sans désigner l’objet de chacune d’elles, celle qui peut servir au sacrifice d’expiation sera offerte comme telle, puis celle qui peut servir d’holocauste sera brûlée comme telle, enfin la troisième pouvant être destinée à l’offrande pacifique sera offerte à ce titre. Après quoi, il prend les cheveux coupés de sa tête, et les mets dans le feu sous la marmite (où cuit ce dernier animal). Même en se rasant hors du Temple, on avait soin de mettre les cheveux coupés sous cette marmite. Toutefois, cette coutume n’est applicable qu’à la coupe de cheveux en vue de la pureté; mais pour une coupe faite par suite d’impureté, on ne les mets pas sous la marmite. Selon R. Meir, en tous cas on met les cheveux sous la marmite, sauf seulement en cas d’impureté pour laquelle on s’est rasé hors du Temple.

Pnei Moshe non traduit

מתני' הביא שלש בהמות ולא פירש. אע''ג דכל הקרבנות צריך שיקראו להם שם הכא לא צריך דמשאמר אלו לנזירותי הוי כאלו קרא שם לכל אחד ואחד דכבשה אינה ראויה אלא לחטאת וכבש לעולה ואיל לשלמים:

ומשלח תחת הדוד. שמבשלים בו זבח השלמים:

ואם גילח במדינה. בירושלים משלח תחת הדוד דאע''ג דכתיב פתח אהל מועד לאו דוקא אלא ללמד שאינו מגלח עד שיהיה פתח אהל מועד פתוח:

אבל בתגלחת הטומאה. אפילו גלח במקדש אינו נוטל השער ומשלח תחת הדוד של אשם וחטאת העוף דלא כתיב נתינת שער תחת הדוד אלא בנזיר טהור:

הכל משלחין תחת הדוד. טהור במקדש ובמדינה וטמא במקדש חוץ מן הטמא שגלח במדינה מפני ששערו נקבר:

הלכה: 30b רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר. וְאֶת הָאַיִל יַעֲשֶׂה וגו'. מַה תַלְמוּד לוֹמַר יַעֲשֶׂה. הַקְדִּים בּוֹ מַעֲשֶׂה. הָתִיב רִבִּי חִינְנָא קוֹמֵי רִבִּי מָנָא. וְהָא כְתִיב וְעָשָׂה הַכֹּהֵן אֶת מִנְחָתוֹ וְאֶת נִסְכּוֹ. מֵעַתָּה יַעֲשֶׂה הַקְדִּים בּוֹ מַעֲשֶׂה. מַאי כְדוֹן. אָתָא רִבִּי חִינְנָא בְשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. שֶׁאִם גִּילַּח עַל אַחַת מִשְּׁלָשְׁתָּן יָצָא. רִבִּי זְעִירָא בְּעָא קוֹמֵי רִבִּי מָנָא. מָאן תַּנָּא. כָּל הַחַטָּאוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה קוֹדְמוֹת לָאֲשָׁמוֹת. רִבִּי אֶלְעָזָר אָמַר. דִּבְרֵי הַכֹּל הִיא. כָּל הַחַטָּאוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה קוֹדְמוֹת לָאֲשָׁמוֹת.

Traduction

R. Josué b. Levi dit: Comme il est écrit (Nb 6,17): du bélier il fera un sacrifice pacifique, le terme faire (superflu) indique que l’offre des divers sacrifices doit précéder une action importante (de se raser). -Mais, objecta R. Hinena devant R. Mena, puisqu’il est écrit (ibid.): le cohen fera (apprêtera) l’offre de farine et la libation, est-ce à dire aussi que ces deux opérations doivent précéder le sacrifice pacifique, au lieu de l’accompagner? Quel est donc, en somme, le sens de l’expression ''il fera''? -Elle signifie, dit R. Hinena au nom de R. Josué b. Levi, que si le Nazir s’est rasé après l’offre d’un seul des trois sacrifices, c’est un acte permis (200)Le devoir de la pureté est déclaré accompli.. – R. Zeira demanda devant R. Mena: d’après quel docteur a-t-il été enseigné que ''tous les sacrifices d’expiation prescrits par la loi précèdent les sacrifices de délit (201)(Zevahim 10, 5).''? (N’est-ce pas l’avis exclusif de R. Eléazar dans notre Mishna, disant qu’en tous cas le sacrifice d’expiation précède les autres)? Ledit enseignement, réplique R. Eléazar, répond à l’avis unanime de tous (par déduction d’un verset; seulement ici R. Juda est d’un avis contraire).

Pnei Moshe non traduit

גמ' ואת האיל יעשה. זבח שלמים כתיב מה ת''ל יעשה הקדים בו מעשה. להקדים בו מעשה אחר שיהא מגלח על השלמים. א''נ דדריש מיעשה שיקדים מעשה השלמים כדי שיגלח עליהן ואף ע''ג דבקרא דוהקריב את קרבנו וגו' עולה וחטאת והדר שלמים כתיבי לאו דוקא אלא שלמים קודמין והיינו דמותיב רבי חיננא דהא בהאי קרא דשלמים כתיב ועשה הכהן את מנחתו ואת נסכו ומעתה תדרוש נמי ועשה להקדים בו מעשה בתמיה הא ודאי אין מנחתו ונסכו קודמין שהרי עם זבח השלמים הן באין:

מאי כדון. והשתא האי יעשה מאי דרשת ביה:

אתא רבי חיננא. וקאמר בשם ריב''ל דלא להקדים אתיא דהחטאת קודמת בכל מקום אלא ללמדינו שאם גילח בדיעבד על אחת משלשתן יצא ולהכי כתיב האי יעשה בשלמים לפי שהוא אחרון בקרבנות ולומר לך באיזה מהן שעשה וגלח יצא:

מאן תנא. הא דתנן בפ' כל התדיר כל החטאות שבתורה קודמות לאשמות וקס''ד דכרבי אליעזר דמתני' אתיא דאמר החטאת קודמת בכל מקום ורבי יהודה פליג בהא:

רבי אלעזר אמר ד''ה היא. התם כל החטאות כו' כדיליף התם מקראי ורבי יהודה לא פליג אלא הכא דדריש לה מדכתיב פתח אהל מועד כדפרישית במתניתין:

הלכה: הֲווֹן בָּעֵי מֵימַר. בְּשֶׁלֹּא פֵּירֵשׁ. הָא בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ פֵּירֵשׁ. אָֽמְרִין. אֲפִילוּ בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ פֵּירֵשׁ לֹא. לָמָּה. בְּהֵמָה עָלֶיהָ הֲלָכוֹת סְתוּמוֹת כַּתְּחִילָּה.

Traduction

Les compagnons d’étude avaient supposé d’abord que l’expression ''sans désigner'' se rapporte au moment où le Nazir entre dans le temple; mais qu’à la maison, la désignation avait été faite (sous peine de les intervertir à volonté). Plus tard, ils renoncèrent à cette hypothèse et dirent qu’il s’agit même du cas où nulle désignation n’a été faite non plus à la maison; parce qu’à l’égard des animaux on n’applique pas en principe la règle de l’indétermination (202)Cf. ci-dessus, (4, 4). (sa nature même spécifie sa destination).

Pnei Moshe non traduit

גמ' הוון. בני הישיבה בעיי מימר מתחלה דהאי לא פירש דקאמר שלא פירש בשעת הבאה לעזרה הא בתוך ביתו פירש איזה לעולה כו' דאי לאו הכי לא הוו כמפורשין אלא כסתומין ויכול הוא לשנותן כפי שירצה:

אמרין. חזרו בהן ואמרין אפילו בתוך ביתו לא פירש ואפ''ה אמרינן כמפורשין הן:

למה. מפני שבהמה אין עליה הלכות סתומין בתחלה וכדאמרי' לעיל פ''ד דבהמה לא שייכא סתומה אפי' לא פירש כנל דניכרת היא אם זכר בן שנתו לעולה ונקבה לחטאת ואיל בן שתי שנים לשלמים:

רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן בְּשֵׁם רַב. טוֹבְלוֹ בָּרוֹטֶב. מַה טַעֲמָא. וְנָתַן עַל הָאֵשׁ. אַף הַזֶּבַח יְהֵא בָאֵשׁ.

Traduction

– R. Yossé b. R. Aboun dit au nom de Rav que les cheveux coupés de la tête du Nazir (pour être brûlés sous la marmite) seront d’abord trempés dans le jus de ce sacrifice, parce qu’il est dit (ibid. 18): Il les placera sur le feu qui est sous le sacrifice pacifique; il faut donc brûler en même temps une parcelle (extraite) du sacrifice.

Pnei Moshe non traduit

טובלו. לשער ראש נזרו ברוטב של זבח השלמים ומשלח תחת הדוד דכתיב ונתן על האש אשר תחת זבח השלמים ודרשינן אף הזבח מן רוטב הזבח עצמו יהא באש:

תַּנֵּי. הַכֹּל מְשַׁלְּחִין תַּחַת הַדּוּד חוּץ מִן הַטָּמֵא שֶׁבַּגְּבוּלִין. הַטָּהוֹר שֶׁבַּמִּקְדָּשׁ תַּחַת הַדּוּד שֶׁלְּאָשָׁם מֵבִיא. דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר. רִבִּי יוּדָה אוֹמֵר. הַטָּהוֹר כָּךְ וְכָךְ מֵבִיא הַטָּמֵא כָּךְ וְכָךְ אֵינוֹ מֵבִיא. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים. הַטָּמֵא שֶׁבַּמִּקְדָּשׁ וְהַטָּהוֹר שֶׁבַּגְּבוּלִין אֵינוֹ מֵבִיא. אֵין לָךְ מְשַׁלֵּחַ תַּחַת הַדּוּד אֶלָּא הַמְגַלֵּחַ בְּטַהֲרָה. פֶּתַח אוֹהֶל מוֹעֵד. רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר. עַד שֶׁיְּהֵא רָאוּי וְסָמוּךְ. וְרַבָּנִין אָֽמְרִין. רָאוּי אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ סָמוּךְ. סָמוּךְ אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ רָאוּי.

Traduction

On a enseigné (203)Tossefta à ce traité, ch. 4.: On envoie de tout au feu sous la marmite, sauf pour le Nazir devenu impur à l’intérieur de l’enceinte de la capitale (dont on enterre les cheveux, au lieu de les brûler). Pour le Nazir devenu impur à l’intérieur même du Temple, on brûlera les cheveux sous la marmite du sacrifice de délit, selon l’avis de R. Meir; mais R. Juda dit: le Nazir pur les porte au feu, soit au Temple, soit au dehors; tandis que celui qui avait été impur, en aucun cas, ni au Temple, ni à l’intérieur, ne les brûlera pas; enfin, selon les autres sages, celui qui est impur au temple, ou celui qui est pur à l’intérieur de la capitale, ne les apportera pas là; seul, celui qui se fait raser à l’état pur (au Temple) placera les cheveux coupés sous la marmite. Comme il est écrit (ibid. 13): A l’entrée de la tente d’assignation, les rabbins en concluent que le Nazir devra être alors digne d’y entrer (pur) et près de là; selon R. Meir au contraire, il suffira qu’il soit digne (pur), sans être auprès (se fut-il rasé au dehors), ou près de là, sans être encore pur (dans l’un ou l’autre cas, il y fera brûler ses cheveux).

Pnei Moshe non traduit

חוץ מן הטמא שבגבולין. שלא גלח במקדש אלא בירושלים:

הטמא שבמקדש תחת הדוד של אשם. שהוא מביא היה משלח:

הטהור כך וכך. כאן וכאן במקדש ובמדינה היה מביא שער נזרו ומשלח והטמא כאן וכאן אינו מביא:

אלא המגלח בטהרה. ובמקדש:

פתח אהל מועד. כתיב וה''ג רבנין אמרין עד שיהא ראוי וסמוך. שיהא טהור וראוי ליכנס למקדש והוא סמוך לפתח אהל מועד ולפיכך אינו משלח אלא טהור במקדש:

ור''מ אומר ראוי אע''פ שאינו סמוך. וטהור אפילו גלח במדינה משלח וסמוך אף על פי שאינו ראוי וטמא במקדש משלח:

Nazir

Daf 31a

משנה: 31a הָיָה מְבַשֵּׁל אֶת הַשְּׁלָמִים אוֹ שׁוֹלְקָן וְכֹהֵן נוֹטֵל אֶת הַזְּרוֹעַ בְּשֵׁלָה מִן הָאַיִל. וְחַלַּת מַצָּה אַחַת מִן הַסַּל וּרְקִיק מַצָּה אֶחָד וְנוֹתֵן עַל כַּפֵּי הַנָּזִיר וּמְנִיפָן וְאַחַר כָּךְ הוּתַּר הַנָּזִיר לִשְׁתּוֹת בַּיַּיִן וְלִיטַּמֵּא לַמֵּתִים. רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר כֵּיוָן שֶׁנִּזְרַק עָלָיו אֶחָד מִן הַדָּמִים הוּתַּר הַנָּזִיר לִשְׁתּוֹת בַּיַּיִן וּלְהִיטַּמֵּא לַמֵּתִים.

Traduction

Si l’on a cuit ou bouilli le sacrifice pacifique, le cohen prélèvera sur le bélier l’épaule cuite (204)V. (Nb 6, 13)., une pièce de pain azyme du panier et un flan sans levain; puis il les replace sur les paumes du Nazir et les agite; après quoi, il est permis au Nazir de boire du vin et de se rendre impur pour les morts. R. Simon dit (205)V. J., (Pessahim 2, 4).: dès qu’avec le sang d’une des victimes le Nazir a été aspergé, il peut boire du vin et se rendre impur pour les morts.

Pnei Moshe non traduit

מתני' או שולקן. שליקה בישול יותר מדאי עד שנימוח וקמ''ל דבשליקה אינו יוצא מתורת בישול:

ואח''כ הותר הנזיר לשתות ביין. דכתיב ואחר ישתה הנזיר יין אחר המעשים כלן אחר הקרבן ואחר התגלחת דס''ל התגלחת מעכבת:

ר''ש אומר כיון שנזרק עליו א' מן הדמים. דכתיב הכא ואחר ישתה הנזיר יין וכתיב התם אחר התגלחו את נזרו מה להלן אחר מעשה יחידי דלאחר גלוח עביד תנופה אף כאן אחר מעשה יחידי וכיון שנזרק עליו אחד מן הדמים מותר לשתות ביין ולהטמא למתים ואע''פ שעדיין לא גלח דתגלחת לא מעכבת וכן הלכה:

הלכה: מַתְנִיתָא אָֽמְרָה. הַשָּׁלוּק קָרוּי מְבוּשָּׁל. דְּתַנִינָן. הָיָה מְבַשֵּׁל הַשְּׁלָמִים אוֹ שׁוֹלְקָן. וְקַרְייָא אָֽמְרָה שֶׁהַצְּלִי קָרוּי מְבוּשָּׁל. דִּכְתִיב וַיְבַשְּׁלוּ אֶת הַפֶּסַח בָּאֵשׁ. אִין תֵּימַר שְׁלֹּא כַהֲלָכָה. רִבִּי יוֹנָה בּוֹצְרַייָה אָמַר כַּמִּשְׁפָּט. וּמַתְנִיתָא אָֽמְרָה שֶׁהַשָּׁלוּק קָרוּי מְבוּשָּׁל. וְהָתַנִּינָן. הַנּוֹדֵר מִן הַמְבוּשָּׁל מוּתָּר בַּצָּלִי וּבַשָּׁלוּק. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. הָֽלְכוּ בַנְּדָרִים אַחַר לְשׁוֹן בְּנֵי אָדָם. אָמַר רִבִּי יֹאשִׁיָּה. הָֽלְכוּ בַנְּדָרִים אַחַר לְשׁוֹן תּוֹרָה. מַה נְפִיק מִבֵּינֵיהוֹן. קוֹנָם יַיִן שֶׁאֵינִי טוֹעֵם בַּחַג. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יוֹחָנָן אָסוּר בְּיוֹם טוֹב הָאַחֲרוֹן. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יֹאשַׁיָּה מוּתָּר. אַף רִבִּי אוֹשַׁעְיָה מוֹדֶה שֶׁהוּא אָסוּר. לֹא אָמַר רִבִּי יֹאשַׁיָּה אֶלָּא לְחוֹמָרִין.

Traduction

vide

Pnei Moshe non traduit

גמ' מתניתא אמרה כו'. מפורש לעיל בנדרים פ''ו וע''ש:

רִבִּי חִייָה בַּר בָּא אָמַר. רִבִּי יוֹחָנָן אָכַל חֲלִיטָא וְאָמַר. לֹא טְעָמִית מָזוֹן בְּהָדֵין יוֹמָא. וְהָתַנִּינָן. הַנּוֹדֵר מִן הַמָּזוֹן מוּתָּר בְּמַיִם וּבְמֶלַח. פָּתַר לָהּ כְּרִבִּי יֹאשִׁיָּה דְאָמַר. הִילְכוּ בִּנְדָרִים אַחַר לְשׁוֹן הַתּוֹרָה. מְנַיִין שֶׁכָּל הַדְּבָרִים קְרוּיִין מָזוֹן. אָמַר רִבִּי אָחָא בַּר עוּלָא. וְעֶשֶׂר אֲתוֹנוֹת נוֹשְׂאוֹת בָּר וְלֶחֶם וּמָזוֹן וגו'. מַה תַלְמוּד לוֹמַר וּמָזוֹן. אֶלָּא מִכָּן שֶׁכָּל הַדְּבָרִים קְרוּיִין מָזוֹן.

Traduction

vide

כְּתִיב וְלָקַח הַכֹּהֵן אֶת הַזְּרוֹעַ בְּשֵׁלָה מִן הָאַיִל. אִי בְּשֵׁילָה יָכוֹל בִּפְנֵי עַצְמָהּ. תַּלְמוּד לוֹמַר מִן הָאַיִל. הָא כֵּיצַד. חוֹתְכָהּ עַד שֶׁהוּא מַנִּיחַ בָּהּ כִּשְׂעוֹרָה. וְלֹא הַקּוֹדֶשׁ בּוֹלֵעַ מִן הַחוֹל וְלֹא הַחוֹל בּוֹלֵעַ מִן הַקּוֹדֶשׁ.

Traduction

⁠— (206)En tête est une page déjà traduite en (Eruvin 3, 1) bis. Comme il est écrit (ibid. 19): Le Cohen prélèvera l’épaule cuite sur le bélier, est-ce à dire que si elle est cuite à part, il peut aussi la prendre? -Non, parce qu’il est dit: ''du bélier'' (l’adhérence semble exigible); mais comme, d’autre part, le cohen doit la prendre, il découpera l’épaule, de telle façon qu’elle soit à peine adhérente de l’épaisseur d’un cheveu, que la partie sacrée ne puisse rien absorber du reste du bélier qui est profane, ni celle-ci de ce qui est sacré. – (207)Suit un long passage déjà traduit en (Orla 1, 4)..

Pnei Moshe non traduit

כתיב ולקח הכהן את הזרוע בשלה אי בשלה יכול בפני עצמה. דהכי משמע לשון בשלה שכבר נתבשלה בפני עצמה ת''ל מן האיל דמשמע שנתבשלה מחוברת עם האיל ולוקח הזרוע מן האיל:

הא כיצד. יתקיימו שני כתובים האלו:

חותכה. לזרוע קודם הבישול עד שהוא מניח בה כשעורה מחוברת לאיל ומבשלה ונמצא ב' הכתובים קיימים:

ולא הקודש כו'. כלומר וכשהוא עושה כך נמצא שאינם בולעים זה מזה ואינו בולע האיל החולין מזרוע הקודש והאי תנא לא ס''ל דלמדין נותן טעם מזרוע בשלה כדלקמן דלדידיה לא היה האיל בולע כלל:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source